מקור השם: נגזר מלטינית
משמעותו "מתנת האדמה"
בזכות ההיכרות עם יכולת התימין להעניק אומץ לבעליו, נשות ימי הביניים נתנו ענף תימין לאבירים ולוחמים לפני הקרב. באותם ימים, קורנית הונחה לעיתים קרובות מתחת לכריות כדי לשפר את השינה ולהדוף סיוטים. היוונים הקדמונים השתמשו בקורנית באמבטיות, שרפו אותה כקטורת במקדשים, והמצרים השתמשו בקורנית לחניטה. כיום, קורנית משמשת לרוב כתיבול.
שימוש ארומטי:
שימוש פנימי: